- תכנון ועיצוב: אורלי דקטר
- צילום: עודד סמדר
- מיקום: הוד השרון
- שטח: כ־380 מ"ר
במרכז הוד השרון, בבית שתוכנן בקפידה על ידי המעצבת אורלי דקטר, נוצר חיבור ייחודי בין עיצוב, אמנות ומוזיקה. כבר בשלב ראשוני היה ברור שהמוזיקה תהיה לא רק חלק מחיי הדיירים, אלא השראה מרכזית לעיצוב הבית כולו. בני המשפחה - היא רואת חשבון, הוא איש הייטק, ושלושת ילדיהם - כולם מנגנים. החזון העיצובי התהווה סביב זהותם, והרעיונות הפכו לתווים שנכתבו בחומר, בקווים ובאור.
הבית מתפרש על פני שלושה מפלסים, ונבנה מתוך שאיפה ליצירה הרמונית - תכנונית, חומרית ורגשית. כל פרט בו מדויק ומתוכנן, אך משדר קלילות ותנועה. הקונספט המוזיקלי נוכח לא רק בתחושת הזרימה אלא גם באלמנטים ממשיים: כבלי נירוסטה דקים שמדמים מיתרים, קיר גיאומטרי שמזכיר פרטיטורה, וגופי תאורה שמרחפים כמו תווים באוויר.
בחלל המרכזי נמתח גרם מדרגות פיסולי, דרמטי ואלגנטי - לב הבית ומוקד תשומת הלב. המדרגות "צפות" במרחב בגיאומטריה זיגזגית, כשכבלי נירוסטה דקים מתוחים לכל גובה הבית, ויוצרים מעין מסך מוזיקלי-וויזואלי שמפריד אך גם מחבר בין הקומות. קיר הבטון שמאחוריהם מחופה באריחים עדינים עם אינקרוסטציות פליז - קווים ונקודות שמהדהדים עיצוב גרפי מופשט של תווים על גבי חמשה. גוף התאורה התלוי לאורכו מחדד את הדרמטיות ויוצר קומפוזיציה אורכית שנעה כמו מנגינה במרחב.
הקומה הציבורית מתאפיינת בפתיחות, זרימה והרבה אור טבעי. הסלון מעוצב בגוונים רגועים של חול, לבן ואפור בהיר, עם ספה ארוכה ונוחה, שולחנות קפה בשילוב שחור וזהב, ושטיח ארוג שנותן בסיס טקסטורלי לחלל. קיר הטלוויזיה כולל קמין דקורטיבי מודרני ומעליו מסך גדול, שמולו מוצבות שתי הדומים ושני כיסאות - ליצירת תחושת אינטימיות במרחב פתוח.
המטבח, נקי ומדויק, ממשיך את השפה האלגנטית עם חזיתות כהות בגובה מלא, אי רחב במרכז הכולל עמדת אינדוקציה ומקומות ישיבה, ותאורה מינימליסטית תלויה מעליו. השילוב בין שחור, עץ טבעי וגוון שמנת יוצר תחושה של דיוק לצד חמימות. מאחור, חלון רחב עם תריסים שחורים מכניס ירק ואור פנימה.
בכל רחבי הבית משולבים יצירות אמנות עוצמתיות - בעיקר דמויות נשיות - המוסיפות ממד רגשי, ורך. באחד החדרים מופיעה תמונה של אישה מסתובבת בשמלה לבנה היוצרת דימוי ויזואלי של תנועה מוזיקלית. האמנות שזורה כחלק מהעיצוב - לא כהצהרה מתריסה, אלא כהמשך טבעי לשפה העדינה של הבית.
פינת האוכל ממוקמת למרגלות גרם המדרגות, וכוללת שולחן אובלי גדול עם רגלי פליז וכיסאות קלועים בגוון חום-אדמדם. גוף תאורה עשוי סדרת גופים שקופים בגבהים שונים משתלשל מעל, ומדמה מעין מהלך מוזיקלי באור. זהו אזור שמרגיש כמו במה - הציר המרכזי בין המטבח לסלון, שבו מתרחשת התנועה, ההתכנסות, והחיבור בין בני הבית.
חדרי השינה והמשפחה ממשיכים את הקו הרך והמדויק. חדר ההורים לבן, שקט ומעט מונוכרומטי, עם מיטה מרופדת, גוף תאורה צורני תלוי, ופאנלים אנכיים על הקיר המוסיפים עומק ונוכחות. הריהוט מדויק, הפרופורציות נכונות, והתחושה הכללית היא של עידון, רוך וביטחון. גם בחדר המשפחה - אזור שקט יותר לצפייה וקריאה - שולטים גווני בז', אפור ואלון טבעי, עם סידור ריהוט שמזמין רוגע.
חדרי הרחצה בבית מהווים דוגמה לעיצוב על זמני - שימוש באריחים מדוקקים בגוון אבן טבעית, קווים מינימליסטיים ונגיעות של שחור במקלחונים ובידיות. כל פרט מוקפד, והחומריות משדרת ניקיון, סדר ותחושת מרחב.
"רציתי לתרגם את המוזיקה שהיא חלק חשוב מחיי היום יום של המשפחה לשפה העיצובית", מסכמת אורלי דקטר. "המוזיקה כאן לא נשמעת - היא מורגשת. בקווים, בקומפוזיציה, בקצב הפנימי של החללים".